במדינות רבות דנים בסוגיית המחסור במורים במערכת החינוך ובמיוחד ברצון להביא כח אדם בעל יכולות גבוהות ללמוד את מקצוע ההוראה ולעסוק בו.
דוח מקינזי מספטמבר 2010 דן בנושא: “למשוך להוראה ולשמר בה את המוכשרים ביותר בארה"ב”. סוגיה זו הפכה להיות משמעותית ביותר בחינוך בארה"ב כי ברור לנו שיש קשר ישיר בין איכות ההוראה לבין הישגי התלמידים.
על-פי הדוח, מירב המאמצים מושקעים בהקניית מיומנויות למורים שעובדים בפועל במערכת ובמאמץ לעודד את המורים האיכותיים ביותר להישאר בהוראה ולשחרר את המורים שביצועיהם פחות טובים.
סוגית הגדרת איכות המורה המתאים ללמד וכיצד ניתן למשוך בוגרי אקדמיה מצטיינים, עולה כחלק ממאמץ מערכתי לשיפור ההוראה בארה"ב, אך זוכה באופן יחסי לתשומת לב מועטה.
הדוח החדש של מקינזי סוקר את ניסיונותיהן של המדינות בעלות מערכות החינוך המובילות בעולם: פינלנד, סינגפור ודרום קוריאה.
מדינות אלה מגייסות 100% מהמורים שלהן מתוך השליש העליון של בוגרי האקדמיה. נראה כי הכשרה אפקטיבית ותנאי עבודה טובים, בשילוב עם בחירה סלקטיבית של בוגרים מצטיינים מהווים חלק ממערכת משולבת שמקדמת את היוקרה של מקצוע ההוראה ומצליחה להשיג תוצאות טובות.
לשם המחשה, בארה"ב רק 23% מהמורים החדשים מגיעים מהשליש העליון של בוגרי האוניברסיטאות, ורק 14% מתוך אותם מצטיינים עובדים בבתי ספר שתלמידיהם מגיעים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות שאליהם קשה במיוחד למשוך מורים מוכשרים. הדוח מעלה את השאלה: אם ארה"ב תחליט שהיא מעוניינת ללכת בדרכי אותן מדינות, שבאופן שיטתי מצליחות למשוך את הסטודנטים המצטיינים להוראה, מה עליה לעשות?
הסקר של מקינזי, שנערך בקרב כ- 1,500 סטודנטים מצטיינים (מהשליש העליון) במכללות ומורים מכהנים, מדגיש ומראה שיהיה צורך במאמץ אדיר כדי למשוך את הסטודנטים הטובים ביותר להוראה. הסיכונים אם לא יהיה שינוי בתהליך גיוס סטודנטים מצטיינים להוראה הם גבוהים: המחקר מצביע על פער הישגים מתמשך בין סטודנטים אמריקאים ובין הסטודנטים באותן מדינות שמובילות מבחינת הישגים, ופער כזה עלול להיות שווה למיתון כלכלי לאומי קבוע.
הדוח מציג גם את השאלה: האם הרקע האקדמי של מורים יכול תמיד לנבא את מידת היעילות שלהם בכיתה, התשובה לכך מעורבת ואינה חד-משמעית, כלומר לצד השכלה גבוהה של הסטודנטים נדרשים כישורים נוספים.
על אף זאת, הצלחתן של מערכות החינוך במדינות המובילות מבחינת הישגים מעידה שכדאי לבצע בחינה מדוקדקת על הדרך למשיכת הסטודנטים המצטיינים למערכת החינוך האמריקאית, כחלק מאסטרטגית פיתוח הון אנושי כוללת, כי מרכיב של השכלה והצטיינות של המורה העתידי הינו משמעותי ביותר.
מה ניתן ללמוד מכך על מערכת ההכשרה להוראה בישראל? כדאי שגם קובעי המדיניות בארצנו ישקלו כיצד נוכל למשוך המצטיינים להוראה.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה