מחקר חדש מזהה תשעה גורמי מפתח שעושים את ההבדל.
ב 20 באוקטובר 2010, בפניקס, אריזונה, ארה"ב צוות החוקרים בפרויקט RED - revolutonizing education – "מהפכה בחינוך" חשף מחקר חדש בכנס "טכנולוגיה ולמידה" של NSBA - national School Boards Association. המחקר מצביע על גורמי המפתח בהטמעת טכנולוגיה הקשורים למדדי הצלחה בחינוך.
לדברי אנגוס קינג, לשעבר מושל מיין, בהקדמתו לדוח זה: " פרויקט RED הוא לא פחות מתכנית האב לבנייה מחדש של החינוך האמריקני....שינוי מהותי לא יתרחש באמצעות מבחנים רבים או טובים יותר, או הקמת בתי ספר חדשים,או ימי לימודים ארוכים יותר, או יותר מורים או אפילו מורים טובים יותר, אלא באמצעות שינוי מהותי של הדרך שבה אנו מחנכים ומלמדים, זה יהיה למעשה השינוי המהותי הראשון בתהליך החינוך מזה אלף שנים."
הדוח: The Technology Factor: Nine Keys to Student Achievement and Cost Effectiveness
בדק 997 בתי ספר במהלך שנת הלימודים 2009- 2010 , בנושאים הקשורים למנהיגות בית-ספרית, סביבה, שימושי טכנולוגיה, השפעת ההדרכה וסוגיות תקציב. השאלות שמתייחסות ל- 22 משתנים בלתי תלויים סיפקו היבטים לגבי 11 מדדי הצלחה בחינוך, הנעים בין שיעורי הבוגרים ושיעורי הנושרים להישגים במבחנים קובעים (high stake tests).
בשעה שעולם העסקים והתעשייה קצרו רווחים משמעותיים מטכנולוגיה, החינוך הציבורי ראה רק שיפורים בודדים. לסלי ווילסון, מצוות הכותבים בפרויקט RED ומנכ"לית הארגון one to one – מלכ"ר לאומי שמספק ייעוץ להטמעת טכנולוגיות בחינוך, אמרה: "פרויקט RED מבקש להגדיר מודלים טכנולוגיים שניתנים לשכפול בבתי ספר בכל רחבי המדינה, על-מנת להבטיח שיפור מתמיד בביצועים אקדמיים וערך כלכלי מהשקעות עתידיות בטכנולוגיה בחינוך." הדוח כולל מפת דרכים להטמעה רחבת היקף של טכנולוגיה שתוכל לשמש מדריך לבתי ספר עם יציאתם למסע של שינוי (פני החינוך).
מאחר שהושקעה מעט עבודה בבדיקת ההשפעה הפיננסית של טכנולוגיה בחינוך, פרויקט RED בדק
את החיסכון בעלויות, הימנעות מעלויות והגדלת הרווחים שנובעת מהטמעת טכנולוגיה. לדברי מייקל גיילניק, מצוות החוקרים בפרויקט ומנהל מחלקת תוכניות ופיתוח ב- one to one, "הדוח מראה איך הקטנת שיעור הנושרים, באמצעות שימוש בטכנולוגיה, מהווה מקור לחיסכון עצום – יותר מ- 56,000$ לתלמיד בהכנסות מכספי המיסים בלבד."
לדברי טום גריבס, מנכ"ל Greaves Group הנמנה על צוות כותבי הדוח: "נתונים שנאספו במהלך השנים מציינים שמספר קטן של כיסי מצוינות הביאו לשינוי בבתי ספר עם טכנולוגיה כאשר השתמשו באסטרטגיות הטמעה מסוימות. הצורך הדחוף להבין את האסטרטגיות האלה היה הגורם המניע להקמת פרויקט RED. הממצאים מציינים תשעה גורמי מפתח קשורים באופן ברור לאחד עשר מדדים חינוכיים (ESMs). כותבי המחקר מציינים שיוכלו לסייע למקבלי ההחלטות ובתי- הספר להתקדם לקראת הצלחה אקדמית גדולה יותר וחיסכון בעלויות, באמצעות גילוי הקשרים שקודם לכן לא היו ידועים."
דוח פרויקט RED מפרט איך תשעת גורמי המפתח ליישום התוכנית קשורים לשיפור תוצאות מבחנים ולשיעור הבוגרים, ולהפחתת פעולות הקשורות למשמעת ושיעור הנשירה.
גורמי המפתח בהטמעה שזוהו על ידי הפרויקט כוללים שימוש בטכנולוגיה בכל רמת התערבות, שינוי מושכל של המנהיגות הניהולית על-ידי מנהלי בתי הספר, יחס גבוה של מחשב/ תלמיד ושילוב טכנולוגיה במקצועות הליבה לפחות אחת לשבוע.
ג'יין הייס, נשיאת Hayes Connection ומכותבי הדוח טוענת: "פרויקט RED הוא המחקר הראשון בקנה מידה גדול שנערך בניסיון לזהות ולתעדף את הגורמים שהופכים חלק מהטמעות הטכנולוגיה לטובות הרבה יותר מאחרות". הדוח גם מתאר את משמעות הממצאים עבור מחנכים, מקבלי החלטות והתעשייה, עם פרשנות מפורטת של הממצאים על ידי צוות הפרויקט .
נביא בקרוב את תקציר הדוח המלא כדי ללמוד ממנו את המשמעויות לתכנית התקשוב במדינת ישראל ולתכניות "מחשב לכל ילד" ביישובים השונים ברחבי הארץ.
"גורמי המפתח בהטמעה שזוהו על ידי הפרויקט כוללים שימוש בטכנולוגיה בכל רמת התערבות, שינוי מושכל של המנהיגות הניהולית על-ידי מנהלי בתי הספר, יחס גבוה של מחשב/ תלמיד ושילוב טכנולוגיה במקצועות הליבה לפחות אחת לשבוע."
השבמחק---
1.נקודת מפתח נוספת שלא נזכרת כאן היא בדרך המדידה של הצלחה.
כל עוד מודדים על פי תשומות (כמה שעות ישב התלמיד בכיתה, כמה ידע לצטט את המורה...) לא ניתן לעשות את השינוי הנדרש.
לכן ניסיונות ההטמעה שנערכו בישראל עד כה לא צלחו או צלחו במידה שלא הצדיקה את ההשקעה.
2.מקבלי ההחלטות לא השכילו להבין שהמפתח אינו בטכנולוגיה אלא בפדגוגיה ובעיקר בתרבות הארגונית שדחו את את השינוי ולא השכילו להטמיע שינוי בתרבות הארגונית שיביא לשינוי הפדגוגיה והשאירו את העשייה ל"מורים למחשבים" או למשוגעים לדבר.
3.בתוכניות רבות במדינת ישראל ההטמעה בוצעה על ידי משרד החינוך בעוד שעל התשתיות אחראיות הרשויות. רמת התשתיות שמתיישנות מהר מנעה שימוש אפקטיבי ביידע שהתחדש.
אם יטפלו בנקודות אלו, סיכוי סביר שיהיה שינוי ממנו תרויח החברה כולה.
נועז, תודה על התגובה. מסכימה בהחלט לדברים שכתבת וברור שהמפתח אינו בטכנולוגיה, אלא בפדגוגיה ובתרבות הארגונית והניהולית של בית ספר, כיתה ומטרית העל - מחוז, רשות ומטה. המורה הדיסציפלינרי והמורה הכולל הם חייבים להיות המומחים המשלבים את הטכנולוגיה כסביבה וככלי לשיפור תהליכי הוראה ולמידה. שילוב של תהליכי הוראה ולמידה, סביבה ותוכן והבנת הערך המוסף של שינוי הסביבה הלימודית הם אלה שיוכלו לסייע בתהליכי השינוי. לכן, השקעה נכונה בפיתוח המקצועי של המורה ובבניית סביבה מסייעת לתהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה עשויים להיות מפתח משמעותי.
השבמחק