הבלוג עבר לאתר הבלוגים החדש של מטח ואפשר מעתה למצוא אותו בכתובת:
אם אתם עוקבים אחרי הבלוג בעזרת קוראי RSS למיניהם, אנא החליפו את הקישור.
נתראה בבלוג החדש.
גילה
יום חמישי, 18 בנובמבר 2010
יום ראשון, 31 באוקטובר 2010
מחקר חדש: הטמעה טובה של טכנולוגיה בבתי ספר משפרת את הלמידה וחוסכת כסף
מחקר חדש מזהה תשעה גורמי מפתח שעושים את ההבדל.
יום שני, 18 באוקטובר 2010
מהפכה, רפורמה או אשליה?
האם יש לדבר על רפורמה בחינוך?
או יש לדבר על רפורמה בתהליכי למידה ואולי גם הוראה?
האם שינוי סביבת הלמידה ושילוב מחשבים בכיתה זו רפורמה, או שמא זוהי רק אשליה?
ממליצה מאוד לקרוא את הפוסט:
ומזמינה אתכם ליצור דיון אמיתי על רפורמה, מהפכה, משמעות ובמיוחד חינוך.
יום שני, 11 באוקטובר 2010
דוח מקינזי ספטמבר 2010: “למשוך להוראה ולשמר בה את המוכשרים ביותר בארה"ב”
במדינות רבות דנים בסוגיית המחסור במורים במערכת החינוך ובמיוחד ברצון להביא כח אדם בעל יכולות גבוהות ללמוד את מקצוע ההוראה ולעסוק בו.
דוח מקינזי מספטמבר 2010 דן בנושא: “למשוך להוראה ולשמר בה את המוכשרים ביותר בארה"ב”. סוגיה זו הפכה להיות משמעותית ביותר בחינוך בארה"ב כי ברור לנו שיש קשר ישיר בין איכות ההוראה לבין הישגי התלמידים.
על-פי הדוח, מירב המאמצים מושקעים בהקניית מיומנויות למורים שעובדים בפועל במערכת ובמאמץ לעודד את המורים האיכותיים ביותר להישאר בהוראה ולשחרר את המורים שביצועיהם פחות טובים.
סוגית הגדרת איכות המורה המתאים ללמד וכיצד ניתן למשוך בוגרי אקדמיה מצטיינים, עולה כחלק ממאמץ מערכתי לשיפור ההוראה בארה"ב, אך זוכה באופן יחסי לתשומת לב מועטה.
הדוח החדש של מקינזי סוקר את ניסיונותיהן של המדינות בעלות מערכות החינוך המובילות בעולם: פינלנד, סינגפור ודרום קוריאה.
מדינות אלה מגייסות 100% מהמורים שלהן מתוך השליש העליון של בוגרי האקדמיה. נראה כי הכשרה אפקטיבית ותנאי עבודה טובים, בשילוב עם בחירה סלקטיבית של בוגרים מצטיינים מהווים חלק ממערכת משולבת שמקדמת את היוקרה של מקצוע ההוראה ומצליחה להשיג תוצאות טובות.
לשם המחשה, בארה"ב רק 23% מהמורים החדשים מגיעים מהשליש העליון של בוגרי האוניברסיטאות, ורק 14% מתוך אותם מצטיינים עובדים בבתי ספר שתלמידיהם מגיעים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות שאליהם קשה במיוחד למשוך מורים מוכשרים. הדוח מעלה את השאלה: אם ארה"ב תחליט שהיא מעוניינת ללכת בדרכי אותן מדינות, שבאופן שיטתי מצליחות למשוך את הסטודנטים המצטיינים להוראה, מה עליה לעשות?
הסקר של מקינזי, שנערך בקרב כ- 1,500 סטודנטים מצטיינים (מהשליש העליון) במכללות ומורים מכהנים, מדגיש ומראה שיהיה צורך במאמץ אדיר כדי למשוך את הסטודנטים הטובים ביותר להוראה. הסיכונים אם לא יהיה שינוי בתהליך גיוס סטודנטים מצטיינים להוראה הם גבוהים: המחקר מצביע על פער הישגים מתמשך בין סטודנטים אמריקאים ובין הסטודנטים באותן מדינות שמובילות מבחינת הישגים, ופער כזה עלול להיות שווה למיתון כלכלי לאומי קבוע.
הדוח מציג גם את השאלה: האם הרקע האקדמי של מורים יכול תמיד לנבא את מידת היעילות שלהם בכיתה, התשובה לכך מעורבת ואינה חד-משמעית, כלומר לצד השכלה גבוהה של הסטודנטים נדרשים כישורים נוספים.
על אף זאת, הצלחתן של מערכות החינוך במדינות המובילות מבחינת הישגים מעידה שכדאי לבצע בחינה מדוקדקת על הדרך למשיכת הסטודנטים המצטיינים למערכת החינוך האמריקאית, כחלק מאסטרטגית פיתוח הון אנושי כוללת, כי מרכיב של השכלה והצטיינות של המורה העתידי הינו משמעותי ביותר.
מה ניתן ללמוד מכך על מערכת ההכשרה להוראה בישראל? כדאי שגם קובעי המדיניות בארצנו ישקלו כיצד נוכל למשוך המצטיינים להוראה.
יום שני, 6 בספטמבר 2010
שנה טובה
תלמידים, הורים, מורים ואנשי חינוך יקרים,
נרגשים, דרוכים, ערוכים, חדורי תחושת שליחות… כל מי שידיו, לבו ומעשיו בחינוך – נרגש היום, יום פתיחת שנת הלימודים. אתגרים רבים לפנינו בתחום החינוך – בתחום הערכי ובתחום הפדגוגי. שינויים רבים סביבנו בארץ ובעולם, ואנו נדרשים להגיב, לתת מענה, לחנך ולהוביל.
כמי שעומדת לאורך שנים בראש מערכות חינוך שונות, כמורה בעברי ובהווייתי, גם אני שמחה ונרגשת, דרוכה, ערנית ונכונה להתמודדות עם האתגרים לקראת שנת הלימודים תשע"א. כולי תקווה שאנו, אנשי המרכז לטכנולוגיה חינוכית, נמשיך לספק לכם, המורים והמנהלים, מענה פדגוגי ראוי ועדכני של תכנים, כלים, סביבות עבודה וליווי מקצועי. כל זאת מתוך דיאלוג רציף בינינו; הגוף המפתח, לבין המנהלים והמורים הנמצאים יום-יום בשדה החינוך.
לפניכם העלון המקוון החדש, ובו נציג מעת לעת חידושים מבית מטח וניתן במה למורים ולתלמידים שיציגו מיזמים חינוכיים. בגיליון זה, נציג שני נושאים שעומדים בראש סדר העדיפויות של המרכז לטכנולוגיה חינוכית, המדגימים את סדר היום החברתי, חינוכי, פדגוגי, טכנולוגי של מטח. האחד, הובלת קונספט "הילקוט הדיגיטלי" ובו כל ספרי הלימוד ברשת. השני, פרויקט נחשון - פרויקט לשיפור הישגים ומתן הזדמנויות לתלמידי תיכון בפריפריה, באמצעות חונכות וירטואלית.
אנו מאחלים לכם ולעצמנו שנה של יצירה, של שותפות בתהליכי החינוך ושל דיאלוג פורה ולמידה מתמדת.
שלכם, גילה בן הר ובית מטח
יום חמישי, 26 באוגוסט 2010
דיון בועדת החינוך של הכנסת בנושא: דרכים לקידום השוויון בחינוך
ביום שני, כ"ב באב תשע"א, 2 באוגוסט 2010 , התקיימה ישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת. הישיבה דנה בדרכים לקידום השוויון בחינוך, בעקבות הצעה לסדר שהעלתה חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי.
הנושא המרכזי שהיה במרכז הדיון הוא סוגית ספרי הלימוד, סוגיה שעולה כל שנה מחדש ערב פתיחת שנת הלימודים.
הסוגיה הזו עולה בשל כמה סיבות שהראשית בהן היא ההוצאה הכבדה שנדרשים לשלם הורי התלמידים.
המדינה, קרי משרד החינוך, קובעת את תכנית הלימודים. המו"לים השונים מפתחים את ספרי הלימוד בהתאם לתכנית זו. המדינה מקבלת את הספרים שפותחו לבדיקה ומחליטה אם לאשר או לא לאשר את הספר ובית- הספר בוחר אילו ספרי לימוד, מתוך הספרים המאושרים, ימליץ להורי התלמידים לרכוש. (כל זאת בהנחה שאכן בית הספר מקפיד לבחור ספרים רק מתוך רשימת הספרים המאושרים – דבר שהינו פחות שכיח בחינוך העל – יסודי).
הבעיה מתעוררת בדיוק בנקודה זו – הרוכשים הם הורי התלמידים אשר לחלקם ילד אחד, לחלקם שניים ולחלקם גם שמונה ילדים ומעלה. אנו רואים כי שוק ספרי הלימוד המשומשים פורח והורים רבים בודקים אפשרויות לרכישת ספרים משומשים כדי להוזיל מעט את העלויות. בנוסף, חשוב לזכור שהוצאות ההורים לא נגמרות ברכישת ספרי הלימוד, שכן הם נדרשים לרכוש גם ציוד נוסף לקראת פתיחת שנת הלימודים (מחברות, קלמרים, כלי כתיבה, ילקוטים, סרגלים וכדומה).
ובל נשכח לרגע כי כשליש מהילדים חיים מתחת לקו העוני. יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת זבולון אורלב, ציין כי מדובר בלפחות 40% מהתלמידים אשר חיים במשפחות עם מחסור כלכלי ולא בטוח שהוריהם יכולים לרכוש את כל ספרי הלימוד הדרושים לילדיהם.
המדינה מבקשת לעודד את פרויקט השאלת ספרי הלימוד כדי לצמצם את הוצאות ההורים ברכישת ספרי לימוד חדשים, אולם עדיין יש לרכוש ספרים רבים מודפסים.
דיברתי באריכות על קונספט חדש שאני מבקשת להמליץ למדינה לאמצו ולא התמקדתי רק במחיר הספרים כי יש לזכור כמה נקודות נוספות:
• משקל הספרים שהולך ומכביד משנה לשנה.
• ספר הלימוד הוא פעמים רבות ספר שנכתב לפני מספר שנים ולא תמיד מעודכן דיו.
• ובמיוחד עלינו לזכור כי אנו נמצאים בתהליך של שינויים, העולם משתנה, הילדים מגיעים לביתם, לסביבה שיש סיכוי גבוה שנמצא בה מחשב וחיבור לאינטרנט, הם מחוברים לעולם, לרשתות חברתיות, ללמידה ברשת ועוד.
כל זאת אני כותבת כדי להבהיר מדוע היה לי כל- כך חשוב להגיע לדיון זה של ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת וזאת מתוך מטרה להציג את הקונספט של הילקוט הדיגיטלי אשר כולל בתוכו את כל ספרי הלימוד ברשת, חוסך בעלויות הספרים המודפסים, אינו מצריך נשיאת קילוגרמים רבים על הגב, פותר בעיות אקולוגיות של כריתת עצים ובנוסף לכל אלה מאפשר עדכונים תמידיים של הספר על- גבי הרשת.
ספר לימוד ברשת מאפשר למורה להוסיף שכבות מידע, סרטונים, קישורים, סימולציות וכו'. ומאפשר לילד הצעיר לשאת בידו את המחשב הקטן שבו מסתתר העולם הגדול.
ההמשך יבוא, אבל אם תרצו בינתיים לקרוא את פרוטוקול ישיבת הועדה, הרי הוא לפניכם.
הירשם ל-
רשומות (Atom)
רשומות
