יום חמישי, 26 באוגוסט 2010

דיון בועדת החינוך של הכנסת בנושא: דרכים לקידום השוויון בחינוך

ביום שני, כ"ב באב תשע"א, 2 באוגוסט 2010 , התקיימה ישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת. הישיבה דנה בדרכים לקידום השוויון בחינוך, בעקבות הצעה לסדר שהעלתה חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי.

הנושא המרכזי שהיה במרכז הדיון הוא סוגית ספרי הלימוד, סוגיה שעולה כל שנה מחדש ערב פתיחת שנת הלימודים.

הסוגיה הזו עולה בשל כמה סיבות שהראשית בהן היא ההוצאה הכבדה שנדרשים לשלם הורי התלמידים.

המדינה, קרי משרד החינוך, קובעת את תכנית הלימודים. המו"לים השונים מפתחים את ספרי הלימוד בהתאם לתכנית זו. המדינה מקבלת את הספרים שפותחו לבדיקה ומחליטה אם לאשר או לא לאשר את הספר ובית- הספר בוחר אילו ספרי לימוד, מתוך הספרים המאושרים, ימליץ להורי התלמידים לרכוש. (כל זאת בהנחה שאכן בית הספר מקפיד לבחור ספרים רק מתוך רשימת הספרים המאושרים – דבר שהינו פחות שכיח בחינוך העל – יסודי).

הבעיה מתעוררת בדיוק בנקודה זו – הרוכשים הם הורי התלמידים אשר לחלקם ילד אחד, לחלקם שניים ולחלקם גם שמונה ילדים ומעלה. אנו רואים כי שוק ספרי הלימוד המשומשים פורח והורים רבים בודקים אפשרויות לרכישת ספרים משומשים כדי להוזיל מעט את העלויות. בנוסף, חשוב לזכור שהוצאות ההורים לא נגמרות ברכישת ספרי הלימוד, שכן הם נדרשים לרכוש גם ציוד נוסף לקראת פתיחת שנת הלימודים (מחברות, קלמרים, כלי כתיבה, ילקוטים, סרגלים וכדומה).

ובל נשכח לרגע כי כשליש מהילדים חיים מתחת לקו העוני. יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת זבולון אורלב, ציין כי מדובר בלפחות 40% מהתלמידים אשר חיים במשפחות עם מחסור כלכלי ולא בטוח שהוריהם יכולים לרכוש את כל ספרי הלימוד הדרושים לילדיהם.

המדינה מבקשת לעודד את פרויקט השאלת ספרי הלימוד כדי לצמצם את הוצאות ההורים ברכישת ספרי לימוד חדשים, אולם עדיין יש לרכוש ספרים רבים מודפסים.

דיברתי באריכות על קונספט חדש שאני מבקשת להמליץ למדינה לאמצו ולא התמקדתי רק במחיר הספרים כי יש לזכור כמה נקודות נוספות:

• משקל הספרים שהולך ומכביד משנה לשנה.

• ספר הלימוד הוא פעמים רבות ספר שנכתב לפני מספר שנים ולא תמיד מעודכן דיו.

• ובמיוחד עלינו לזכור כי אנו נמצאים בתהליך של שינויים, העולם משתנה, הילדים מגיעים לביתם, לסביבה שיש סיכוי גבוה שנמצא בה מחשב וחיבור לאינטרנט, הם מחוברים לעולם, לרשתות חברתיות, ללמידה ברשת ועוד.

כל זאת אני כותבת כדי להבהיר מדוע היה לי כל- כך חשוב להגיע לדיון זה של ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת וזאת מתוך מטרה להציג את הקונספט של הילקוט הדיגיטלי אשר כולל בתוכו את כל ספרי הלימוד ברשת, חוסך בעלויות הספרים המודפסים, אינו מצריך נשיאת קילוגרמים רבים על הגב, פותר בעיות אקולוגיות של כריתת עצים ובנוסף לכל אלה מאפשר עדכונים תמידיים של הספר על- גבי הרשת.

ספר לימוד ברשת מאפשר למורה להוסיף שכבות מידע, סרטונים, קישורים, סימולציות וכו'. ומאפשר לילד הצעיר לשאת בידו את המחשב הקטן שבו מסתתר העולם הגדול.

ההמשך יבוא, אבל אם תרצו בינתיים לקרוא את פרוטוקול ישיבת הועדה, הרי הוא לפניכם.

2 תגובות:

  1. גילה שלום !

    תיארת את הבעיה הכלכלית של רכישת ספרים על ידי ההורים. הקונספט של הילקוט הדיגיטאלי בו המחשב הקטן שאותו נושא הילד הצעיר נשמע מצויין אך אני לא בטוח שהוא פותר את הבעיה הכלכלית. המחשב הקטן שהזכרת לא ממש זול ודורש תחזוקה ותיקונים שגם עליהם צריך לחשוב.

    השבמחק
  2. שלום ותודה על תגובתך,
    אכן יש צדק בדבריך וזוהי נקודה חשובה שיש לתת עליה את הדעת.
    יש להפריד בין הקונספט החינוכי פדגוגי לבין מימושו שדורש קבלת החלטות בהיבט הטכנולוגי ובהיבט הכלכלי.
    אני מעריכה שמעורבות ממלכתית, תביא לצמצום עלויות בהיבט של קישור לאינטרנט. כלומר מעורבות של שר התקשורת ושר החינוך מול ספקי האינטרנט.
    בנוסף, בראייה ממלכתית מול ספקי החומרה או היצרנים, ניתן להגיע לעלויות נמוכות יותר של מחשבים, דבר שכבר קורה היום במדינות העולם ואני תקווה שבקרוב גם אצלינו.
    אכן העניין דורש חשיבה ותכנון.
    בברכה
    גילה

    השבמחק