בשבועות האחרונים קראנו כולנו את הכתבות שדנו בניתוח המחקר שמצביע על כך שקריאת ספרים מביאה להעלאת הישגי התלמידים בלימודיהם, לעומת שימוש במחשב בבית שלא בהכרח יביא להעלאת ההישגים. (לכתבות: מדה מרקר ומקפטן אינטרנט).
המסקנות שהסיקו כותבי הכתבות שגויות לטעמי ומצביעות על חוסר הבנה של הסוגיה המרכזית.
מדוע אני טוענת כך?
בעשור האחרון מתפרסמים מחקרים רבים שמצביעים על-כך שקריאת ספרים על-ידי הילדים מפתחת ומעשירה את אוצר המילים, מקנה יכולת להבנת הנקרא ומעניקה כלים לשיפור ההבעה בכתב.
במקביל מראים מחקרים אחרים (מחקר לדוגמה) שעבודה באמצעות מחשב בבית-הספר ובבית יכולה גם היא לתרום להעלאת ההישגים.
שימוש במחשב בבית לא בהכרח יביא לשיפור ההישגים, אך בהחלט יכול לסייע בשיפור מיומנויות העבודה מול המחשב (כמו איתור מידע, ארגון המידע ועוד) אבל אם הייתה הבניה של דרישות פעילות מול מחשב שמתחילה בבית הספר וממשיכה בבית, יש סיכוי שהיינו רואים גם שליטה טובה יותר במיומנויות וגם שיפור בהישגי התלמידים.
לא נכון לדעתי להשוות בין קריאת ספרי קריאה על-ידי התלמידים לבין עבודה מול מחשב.
אלה שני רכיבים שונים לחלוטין וחובה על כולנו לחשוף את הילדים לקריאה רבה של ספרים.
מבחינתי, לא רלוונטי אם הספר הוא מודפס או דיגיטלי, החשיבות היא לעודד את הילדים לקרוא כמה שיותר.
(כתבה מדה מרקר: הילדים שלנו יקראו דיגיטלי. לפחות הם לא ישרפו ספרים, ומ- NRG: מהפכה: הספרים האלקטרונים שישנו את העולם ).
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה