דיון בועדת החינוך של הכנסת בנושא: דרכים לקידום השוויון בחינוך

ביום שני, כ"ב באב תשע"א, 2 באוגוסט 2010 , התקיימה ישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת. הישיבה דנה בדרכים לקידום השוויון בחינוך, בעקבות הצעה לסדר שהעלתה חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי.

הנושא המרכזי שהיה במרכז הדיון הוא סוגית ספרי הלימוד, סוגיה שעולה כל שנה מחדש ערב פתיחת שנת הלימודים.

הסוגיה הזו עולה בשל כמה סיבות שהראשית בהן היא ההוצאה הכבדה שנדרשים לשלם הורי התלמידים.

המדינה, קרי משרד החינוך, קובעת את תכנית הלימודים. המו"לים השונים מפתחים את ספרי הלימוד בהתאם לתכנית זו. המדינה מקבלת את הספרים שפותחו לבדיקה ומחליטה אם לאשר או לא לאשר את הספר ובית- הספר בוחר אילו ספרי לימוד, מתוך הספרים המאושרים, ימליץ להורי התלמידים לרכוש. (כל זאת בהנחה שאכן בית הספר מקפיד לבחור ספרים רק מתוך רשימת הספרים המאושרים – דבר שהינו פחות שכיח בחינוך העל – יסודי).

הבעיה מתעוררת בדיוק בנקודה זו – הרוכשים הם הורי התלמידים אשר לחלקם ילד אחד, לחלקם שניים ולחלקם גם שמונה ילדים ומעלה. אנו רואים כי שוק ספרי הלימוד המשומשים פורח והורים רבים בודקים אפשרויות לרכישת ספרים משומשים כדי להוזיל מעט את העלויות. בנוסף, חשוב לזכור שהוצאות ההורים לא נגמרות ברכישת ספרי הלימוד, שכן הם נדרשים לרכוש גם ציוד נוסף לקראת פתיחת שנת הלימודים (מחברות, קלמרים, כלי כתיבה, ילקוטים, סרגלים וכדומה).

ובל נשכח לרגע כי כשליש מהילדים חיים מתחת לקו העוני. יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת זבולון אורלב, ציין כי מדובר בלפחות 40% מהתלמידים אשר חיים במשפחות עם מחסור כלכלי ולא בטוח שהוריהם יכולים לרכוש את כל ספרי הלימוד הדרושים לילדיהם.

המדינה מבקשת לעודד את פרויקט השאלת ספרי הלימוד כדי לצמצם את הוצאות ההורים ברכישת ספרי לימוד חדשים, אולם עדיין יש לרכוש ספרים רבים מודפסים.

דיברתי באריכות על קונספט חדש שאני מבקשת להמליץ למדינה לאמצו ולא התמקדתי רק במחיר הספרים כי יש לזכור כמה נקודות נוספות:

• משקל הספרים שהולך ומכביד משנה לשנה.

• ספר הלימוד הוא פעמים רבות ספר שנכתב לפני מספר שנים ולא תמיד מעודכן דיו.

• ובמיוחד עלינו לזכור כי אנו נמצאים בתהליך של שינויים, העולם משתנה, הילדים מגיעים לביתם, לסביבה שיש סיכוי גבוה שנמצא בה מחשב וחיבור לאינטרנט, הם מחוברים לעולם, לרשתות חברתיות, ללמידה ברשת ועוד.

כל זאת אני כותבת כדי להבהיר מדוע היה לי כל- כך חשוב להגיע לדיון זה של ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת וזאת מתוך מטרה להציג את הקונספט של הילקוט הדיגיטלי אשר כולל בתוכו את כל ספרי הלימוד ברשת, חוסך בעלויות הספרים המודפסים, אינו מצריך נשיאת קילוגרמים רבים על הגב, פותר בעיות אקולוגיות של כריתת עצים ובנוסף לכל אלה מאפשר עדכונים תמידיים של הספר על- גבי הרשת.

ספר לימוד ברשת מאפשר למורה להוסיף שכבות מידע, סרטונים, קישורים, סימולציות וכו'. ומאפשר לילד הצעיר לשאת בידו את המחשב הקטן שבו מסתתר העולם הגדול.

ההמשך יבוא, אבל אם תרצו בינתיים לקרוא את פרוטוקול ישיבת הועדה, הרי הוא לפניכם.

הרהורים מהטיסה חזרה לארץ

במהלך הטיסה הארוכה בחזרה לישראל, דמיינתי לעצמי את בית הספר החדש.

האם בית הספר החדש יהיה בית ספר וירטואלי ולא מבנה פיזי? האם יהיה הוא מבנה פיזי, אולם שונה מהמבנה הרגיל והמוכר?

קירות הכיתה יוסרו, ייבנו מגוון אזורי למידה המקושרים כולם לרשת האינטרנט, נאפשר עבודה בקבוצות קטנות ולעתים התכנסות לקבוצה גדולה להבעת דעה, העלאת סוגיה וסיעור מוחות בניסיון לפתור אותה.

נדע לעבוד בשיתוף עם קבוצות שונות על פי תחומי עניין, אולי גם נצליח לבצע חלק מהלמידה מהבית או מכל מקום אחר ולא רק בבית הספר. בכנס במיין נכתב ונאמר : anytime anywhere.

מניתוח הדוגמאות שהובאו בכנס, הבנתי כי עדיין one to one לא יתממש בשנה הקרובה במימדים רחבים, אפילו מדינת מיין שהייתה המדינה הראשונה שהצליחה לשלב בכיתות ז- ח מחשב לכל תלמיד ולכל מורה, עדיין לא הצליחה להרחיב את הקונספט של one to one בגין בעיות תקציביות והחלטות פוליטיות. (Technology in the Schools: It Does Make a Difference! )

יותר ויותר שמענו מהמדינות השונות כי ברור לכולם שהקונספט של one to one הוא המעטפת הפדגוגית שמדברת על סביבת למידה אחרת, שליטה במיומנויות אחרות, זאת הסביבה של המאה ה -21. 

הסביבה תוכל לסייע בשינוי פני ההוראה והלמידה, אולם היא משתנה באיטיות בשל סוגיות כלכליות, פוליטיות, חברתיות וארגוניות, בניגוד לעובדה שהטכנולוגיה מתקדמת באופן כה מהיר.
אולי דווקא עובדה זאת  תדרבן להשקעה בחשיבה ובפיתוח מודלים ליישום.

אני מקווה שהעובדה שהחומרה הופכת להיות נגישה בכל בית, אם בגין ירידת המחירים ואם בשל העובדה שהשימוש במחשב והחיבור לעולם האינטרנטי הופך להיות צורך בסיסי כבר לילד הצעיר ובודאי שלבוגר, תאפשר את מימוש השינוי כבר בהקדם.

מיומנויות המאה ה- 21 בחינוך: סיפור מקרה

ערב נסיעתנו למיין, ביקרתי בשיעור בבית ספר יסודי בכיתה ה'.

השיעור עסק בנושא של הבנת טקסט אינפורמטיבי. הילדים נדרשו לסוגיה: מה בין שימור לפיתוח?

הם נשאלו האם יש לשמר את הקיים בהיבט הגיאוגרפי (כמו שימור הטבע), או האם יש לפתח את האזור בסלילת כבישים ובבניית בתים, תוך עקירת עצים וצמצום שטחי המחייה של החי והצומח בסביבה?
(דוגמה לפעילות בנושא מתוך מאגר משימות הערכה באתר אופק גיאוגרפיה, ודוגמה נוספת מתוך הספר מילה טובה).

הסוגיה מורכבת מאוד ודורשת מהילדים חשיבה ברמה גבוהה ומיומנויות נוספות כמו: איסוף מידע, ניתוח מקורות והשוואה ביניהם, הבנת חלופות לפתרון הסוגיה ובחירת הצעה מנומקת כיצד יש לפעול.

אין תשובה אחת לסוגיה, אבל הילדים לומדים ומתנסים בתהליך חשיבה מובנה, בהבנת הבעיה וניסוחה מחדש, בהצעת פתרונות שונים ולבסוף בחירת פתרון אחד תוך הצגתו בפני כלל הכיתה ונימוק לבחירתם דווקא בהצעה זו. הדבר דורש מהילד יכולת רטורית מעצם העובדה שהוא צריך להביא את טיעוניו בפני קבוצת חבריו ולנסות לשכנעם בדבר הפתרון המוצע.

זאת דוגמא קטנה להבנה משמעותית של מה וכיצד יש היום ללמד את הילד או במה יש להפגישו.

הנושא עלה בדיון בכנס, ויש היום הבנה, לאור השיח על מיומנויות המאה ה-21, כי יש לשנות את כל תהליכי ההערכה והמדידה, סביבת ההיבחנות צריכה להיות מקוונת או דיגיטלית ושאלות ההערכה והמדידה צריכות להיות שאלות מורכבות הדורשות יכולת התמודדות עם מיומנויות המאה ה- 21.

....ספרים ומחשבים

בשבועות האחרונים קראנו כולנו את הכתבות שדנו בניתוח המחקר שמצביע על כך שקריאת ספרים מביאה להעלאת הישגי התלמידים בלימודיהם, לעומת שימוש במחשב בבית שלא בהכרח יביא להעלאת ההישגים. (לכתבות: מדה מרקר ומקפטן אינטרנט).

המסקנות שהסיקו כותבי הכתבות שגויות לטעמי ומצביעות על חוסר הבנה של הסוגיה המרכזית.

מדוע אני טוענת כך?

בעשור האחרון מתפרסמים מחקרים רבים שמצביעים על-כך שקריאת ספרים על-ידי הילדים מפתחת ומעשירה את אוצר המילים, מקנה יכולת להבנת הנקרא ומעניקה כלים לשיפור ההבעה בכתב.

במקביל מראים מחקרים אחרים (מחקר לדוגמה) שעבודה באמצעות מחשב בבית-הספר ובבית יכולה גם היא לתרום להעלאת ההישגים.

שימוש במחשב בבית לא בהכרח יביא לשיפור ההישגים, אך בהחלט יכול לסייע בשיפור מיומנויות העבודה מול המחשב (כמו איתור מידע, ארגון המידע ועוד) אבל אם הייתה הבניה של דרישות פעילות מול מחשב שמתחילה בבית הספר וממשיכה בבית, יש סיכוי שהיינו רואים גם שליטה טובה יותר במיומנויות וגם שיפור בהישגי התלמידים.

לא נכון לדעתי להשוות בין קריאת ספרי קריאה על-ידי התלמידים לבין עבודה מול מחשב.

אלה שני רכיבים שונים לחלוטין וחובה על כולנו לחשוף את הילדים לקריאה רבה של ספרים.

מבחינתי, לא רלוונטי אם הספר הוא מודפס או דיגיטלי, החשיבות היא לעודד את הילדים לקרוא כמה שיותר.

(כתבה מדה מרקר: הילדים שלנו יקראו דיגיטלי. לפחות הם לא ישרפו ספרים, ומ- NRG: מהפכה: הספרים האלקטרונים שישנו את העולם ).