הבלוג של גילה עובר דירה

הבלוג עבר לאתר הבלוגים החדש של מטח ואפשר מעתה למצוא אותו בכתובת:

http://gila.cettalk.co.il//

אם אתם עוקבים אחרי הבלוג בעזרת קוראי RSS למיניהם, אנא החליפו את הקישור.

נתראה בבלוג החדש.

גילה

מחקר חדש: הטמעה טובה של טכנולוגיה בבתי ספר משפרת את הלמידה וחוסכת כסף

מחקר חדש מזהה תשעה גורמי מפתח שעושים את ההבדל.

 ב 20 באוקטובר 2010, בפניקס, אריזונה, ארה"ב צוות החוקרים בפרויקט RED - revolutonizing education – "מהפכה בחינוך" חשף מחקר חדש בכנס "טכנולוגיה ולמידה" של NSBA - national School Boards Association. המחקר מצביע על גורמי המפתח בהטמעת טכנולוגיה הקשורים למדדי הצלחה בחינוך.

מהפכה, רפורמה או אשליה?

האם יש לדבר על רפורמה בחינוך?

או יש לדבר על רפורמה בתהליכי למידה ואולי גם הוראה?

האם שינוי סביבת הלמידה ושילוב מחשבים בכיתה זו רפורמה, או שמא זוהי רק אשליה?

ממליצה מאוד לקרוא את הפוסט:

Education Reforms and/or Learning Revolutions

ומזמינה אתכם ליצור דיון אמיתי על רפורמה, מהפכה, משמעות ובמיוחד חינוך.

הבלוג של גילה בן הר: דוח מקינזי ספטמבר 2010: “למשוך להוראה ולשמר בה את המוכשרים ביותר בארה"ב”

הבלוג של גילה בן הר: דוח מקינזי ספטמבר 2010: “למשוך להוראה ולשמר בה את המוכשרים ביותר בארה"ב”

דוח מקינזי ספטמבר 2010: “למשוך להוראה ולשמר בה את המוכשרים ביותר בארה"ב”

במדינות רבות דנים בסוגיית המחסור במורים במערכת החינוך ובמיוחד ברצון להביא כח אדם בעל יכולות גבוהות ללמוד את מקצוע ההוראה ולעסוק בו.

דוח מקינזי מספטמבר 2010 דן בנושא: “למשוך להוראה ולשמר בה את המוכשרים ביותר בארה"ב”. סוגיה זו הפכה להיות משמעותית ביותר בחינוך בארה"ב כי ברור לנו שיש קשר ישיר בין איכות ההוראה לבין הישגי התלמידים.

על-פי הדוח, מירב המאמצים מושקעים בהקניית מיומנויות למורים שעובדים בפועל במערכת ובמאמץ לעודד את המורים האיכותיים ביותר להישאר בהוראה ולשחרר את המורים שביצועיהם פחות טובים.

סוגית הגדרת איכות המורה המתאים ללמד וכיצד ניתן למשוך בוגרי אקדמיה מצטיינים, עולה כחלק ממאמץ מערכתי לשיפור ההוראה בארה"ב, אך זוכה באופן יחסי לתשומת לב מועטה.

הדוח החדש של מקינזי סוקר את ניסיונותיהן של המדינות בעלות מערכות החינוך המובילות בעולם: פינלנד, סינגפור ודרום קוריאה.

מדינות אלה מגייסות 100% מהמורים שלהן מתוך השליש העליון של בוגרי האקדמיה. נראה כי הכשרה אפקטיבית ותנאי עבודה טובים, בשילוב עם בחירה סלקטיבית של בוגרים מצטיינים מהווים חלק ממערכת משולבת שמקדמת את היוקרה של מקצוע ההוראה ומצליחה להשיג תוצאות טובות.

לשם המחשה, בארה"ב רק 23% מהמורים החדשים מגיעים מהשליש העליון של בוגרי האוניברסיטאות, ורק 14% מתוך אותם מצטיינים עובדים בבתי ספר שתלמידיהם מגיעים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות שאליהם קשה במיוחד למשוך מורים מוכשרים. הדוח מעלה את השאלה: אם ארה"ב תחליט שהיא מעוניינת ללכת בדרכי אותן מדינות, שבאופן שיטתי מצליחות למשוך את הסטודנטים המצטיינים להוראה, מה עליה לעשות?

הסקר של מקינזי, שנערך בקרב כ- 1,500 סטודנטים מצטיינים (מהשליש העליון) במכללות ומורים מכהנים, מדגיש ומראה שיהיה צורך במאמץ אדיר כדי למשוך את הסטודנטים הטובים ביותר להוראה. הסיכונים אם לא יהיה שינוי בתהליך גיוס סטודנטים מצטיינים להוראה הם גבוהים: המחקר מצביע על פער הישגים מתמשך בין סטודנטים אמריקאים ובין הסטודנטים באותן מדינות שמובילות מבחינת הישגים, ופער כזה עלול להיות שווה למיתון כלכלי לאומי קבוע.

הדוח מציג גם את השאלה: האם הרקע האקדמי של מורים יכול תמיד לנבא את מידת היעילות שלהם בכיתה, התשובה לכך מעורבת ואינה חד-משמעית, כלומר לצד השכלה גבוהה של הסטודנטים נדרשים כישורים נוספים.

על אף זאת, הצלחתן של מערכות החינוך במדינות המובילות מבחינת הישגים מעידה שכדאי לבצע בחינה מדוקדקת על הדרך למשיכת הסטודנטים המצטיינים למערכת החינוך האמריקאית, כחלק מאסטרטגית פיתוח הון אנושי כוללת, כי מרכיב של השכלה והצטיינות של המורה העתידי הינו משמעותי ביותר.

מה ניתן ללמוד מכך על מערכת ההכשרה להוראה בישראל? כדאי שגם קובעי המדיניות בארצנו ישקלו כיצד נוכל למשוך המצטיינים להוראה.



שנה טובה

תלמידים, הורים, מורים ואנשי חינוך יקרים,

נרגשים, דרוכים, ערוכים, חדורי תחושת שליחות… כל מי שידיו, לבו ומעשיו בחינוך – נרגש היום, יום פתיחת שנת הלימודים. אתגרים רבים לפנינו בתחום החינוך – בתחום הערכי ובתחום הפדגוגי. שינויים רבים סביבנו בארץ ובעולם, ואנו נדרשים להגיב, לתת מענה, לחנך ולהוביל.

כמי שעומדת לאורך שנים בראש מערכות חינוך שונות, כמורה בעברי ובהווייתי, גם אני שמחה ונרגשת, דרוכה, ערנית ונכונה להתמודדות עם האתגרים לקראת שנת הלימודים תשע"א. כולי תקווה שאנו, אנשי המרכז לטכנולוגיה חינוכית, נמשיך לספק לכם, המורים והמנהלים, מענה פדגוגי ראוי ועדכני של תכנים, כלים, סביבות עבודה וליווי מקצועי. כל זאת מתוך דיאלוג רציף בינינו; הגוף המפתח, לבין המנהלים והמורים הנמצאים יום-יום בשדה החינוך.

לפניכם העלון המקוון החדש, ובו נציג מעת לעת חידושים מבית מטח וניתן במה למורים ולתלמידים שיציגו מיזמים חינוכיים. בגיליון זה, נציג שני נושאים שעומדים בראש סדר העדיפויות של המרכז לטכנולוגיה חינוכית, המדגימים את סדר היום החברתי, חינוכי, פדגוגי, טכנולוגי של מטח. האחד, הובלת קונספט "הילקוט הדיגיטלי" ובו כל ספרי הלימוד ברשת. השני, פרויקט נחשון - פרויקט לשיפור הישגים ומתן הזדמנויות לתלמידי תיכון בפריפריה, באמצעות חונכות וירטואלית.

אנו מאחלים לכם ולעצמנו שנה של יצירה, של שותפות בתהליכי החינוך ושל דיאלוג פורה ולמידה מתמדת.

שלכם, גילה בן הר ובית מטח

דיון בועדת החינוך של הכנסת בנושא: דרכים לקידום השוויון בחינוך

ביום שני, כ"ב באב תשע"א, 2 באוגוסט 2010 , התקיימה ישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת. הישיבה דנה בדרכים לקידום השוויון בחינוך, בעקבות הצעה לסדר שהעלתה חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי.

הנושא המרכזי שהיה במרכז הדיון הוא סוגית ספרי הלימוד, סוגיה שעולה כל שנה מחדש ערב פתיחת שנת הלימודים.

הסוגיה הזו עולה בשל כמה סיבות שהראשית בהן היא ההוצאה הכבדה שנדרשים לשלם הורי התלמידים.

המדינה, קרי משרד החינוך, קובעת את תכנית הלימודים. המו"לים השונים מפתחים את ספרי הלימוד בהתאם לתכנית זו. המדינה מקבלת את הספרים שפותחו לבדיקה ומחליטה אם לאשר או לא לאשר את הספר ובית- הספר בוחר אילו ספרי לימוד, מתוך הספרים המאושרים, ימליץ להורי התלמידים לרכוש. (כל זאת בהנחה שאכן בית הספר מקפיד לבחור ספרים רק מתוך רשימת הספרים המאושרים – דבר שהינו פחות שכיח בחינוך העל – יסודי).

הבעיה מתעוררת בדיוק בנקודה זו – הרוכשים הם הורי התלמידים אשר לחלקם ילד אחד, לחלקם שניים ולחלקם גם שמונה ילדים ומעלה. אנו רואים כי שוק ספרי הלימוד המשומשים פורח והורים רבים בודקים אפשרויות לרכישת ספרים משומשים כדי להוזיל מעט את העלויות. בנוסף, חשוב לזכור שהוצאות ההורים לא נגמרות ברכישת ספרי הלימוד, שכן הם נדרשים לרכוש גם ציוד נוסף לקראת פתיחת שנת הלימודים (מחברות, קלמרים, כלי כתיבה, ילקוטים, סרגלים וכדומה).

ובל נשכח לרגע כי כשליש מהילדים חיים מתחת לקו העוני. יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת זבולון אורלב, ציין כי מדובר בלפחות 40% מהתלמידים אשר חיים במשפחות עם מחסור כלכלי ולא בטוח שהוריהם יכולים לרכוש את כל ספרי הלימוד הדרושים לילדיהם.

המדינה מבקשת לעודד את פרויקט השאלת ספרי הלימוד כדי לצמצם את הוצאות ההורים ברכישת ספרי לימוד חדשים, אולם עדיין יש לרכוש ספרים רבים מודפסים.

דיברתי באריכות על קונספט חדש שאני מבקשת להמליץ למדינה לאמצו ולא התמקדתי רק במחיר הספרים כי יש לזכור כמה נקודות נוספות:

• משקל הספרים שהולך ומכביד משנה לשנה.

• ספר הלימוד הוא פעמים רבות ספר שנכתב לפני מספר שנים ולא תמיד מעודכן דיו.

• ובמיוחד עלינו לזכור כי אנו נמצאים בתהליך של שינויים, העולם משתנה, הילדים מגיעים לביתם, לסביבה שיש סיכוי גבוה שנמצא בה מחשב וחיבור לאינטרנט, הם מחוברים לעולם, לרשתות חברתיות, ללמידה ברשת ועוד.

כל זאת אני כותבת כדי להבהיר מדוע היה לי כל- כך חשוב להגיע לדיון זה של ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת וזאת מתוך מטרה להציג את הקונספט של הילקוט הדיגיטלי אשר כולל בתוכו את כל ספרי הלימוד ברשת, חוסך בעלויות הספרים המודפסים, אינו מצריך נשיאת קילוגרמים רבים על הגב, פותר בעיות אקולוגיות של כריתת עצים ובנוסף לכל אלה מאפשר עדכונים תמידיים של הספר על- גבי הרשת.

ספר לימוד ברשת מאפשר למורה להוסיף שכבות מידע, סרטונים, קישורים, סימולציות וכו'. ומאפשר לילד הצעיר לשאת בידו את המחשב הקטן שבו מסתתר העולם הגדול.

ההמשך יבוא, אבל אם תרצו בינתיים לקרוא את פרוטוקול ישיבת הועדה, הרי הוא לפניכם.

הרהורים מהטיסה חזרה לארץ

במהלך הטיסה הארוכה בחזרה לישראל, דמיינתי לעצמי את בית הספר החדש.

האם בית הספר החדש יהיה בית ספר וירטואלי ולא מבנה פיזי? האם יהיה הוא מבנה פיזי, אולם שונה מהמבנה הרגיל והמוכר?

קירות הכיתה יוסרו, ייבנו מגוון אזורי למידה המקושרים כולם לרשת האינטרנט, נאפשר עבודה בקבוצות קטנות ולעתים התכנסות לקבוצה גדולה להבעת דעה, העלאת סוגיה וסיעור מוחות בניסיון לפתור אותה.

נדע לעבוד בשיתוף עם קבוצות שונות על פי תחומי עניין, אולי גם נצליח לבצע חלק מהלמידה מהבית או מכל מקום אחר ולא רק בבית הספר. בכנס במיין נכתב ונאמר : anytime anywhere.

מניתוח הדוגמאות שהובאו בכנס, הבנתי כי עדיין one to one לא יתממש בשנה הקרובה במימדים רחבים, אפילו מדינת מיין שהייתה המדינה הראשונה שהצליחה לשלב בכיתות ז- ח מחשב לכל תלמיד ולכל מורה, עדיין לא הצליחה להרחיב את הקונספט של one to one בגין בעיות תקציביות והחלטות פוליטיות. (Technology in the Schools: It Does Make a Difference! )

יותר ויותר שמענו מהמדינות השונות כי ברור לכולם שהקונספט של one to one הוא המעטפת הפדגוגית שמדברת על סביבת למידה אחרת, שליטה במיומנויות אחרות, זאת הסביבה של המאה ה -21. 

הסביבה תוכל לסייע בשינוי פני ההוראה והלמידה, אולם היא משתנה באיטיות בשל סוגיות כלכליות, פוליטיות, חברתיות וארגוניות, בניגוד לעובדה שהטכנולוגיה מתקדמת באופן כה מהיר.
אולי דווקא עובדה זאת  תדרבן להשקעה בחשיבה ובפיתוח מודלים ליישום.

אני מקווה שהעובדה שהחומרה הופכת להיות נגישה בכל בית, אם בגין ירידת המחירים ואם בשל העובדה שהשימוש במחשב והחיבור לעולם האינטרנטי הופך להיות צורך בסיסי כבר לילד הצעיר ובודאי שלבוגר, תאפשר את מימוש השינוי כבר בהקדם.

מיומנויות המאה ה- 21 בחינוך: סיפור מקרה

ערב נסיעתנו למיין, ביקרתי בשיעור בבית ספר יסודי בכיתה ה'.

השיעור עסק בנושא של הבנת טקסט אינפורמטיבי. הילדים נדרשו לסוגיה: מה בין שימור לפיתוח?

הם נשאלו האם יש לשמר את הקיים בהיבט הגיאוגרפי (כמו שימור הטבע), או האם יש לפתח את האזור בסלילת כבישים ובבניית בתים, תוך עקירת עצים וצמצום שטחי המחייה של החי והצומח בסביבה?
(דוגמה לפעילות בנושא מתוך מאגר משימות הערכה באתר אופק גיאוגרפיה, ודוגמה נוספת מתוך הספר מילה טובה).

הסוגיה מורכבת מאוד ודורשת מהילדים חשיבה ברמה גבוהה ומיומנויות נוספות כמו: איסוף מידע, ניתוח מקורות והשוואה ביניהם, הבנת חלופות לפתרון הסוגיה ובחירת הצעה מנומקת כיצד יש לפעול.

אין תשובה אחת לסוגיה, אבל הילדים לומדים ומתנסים בתהליך חשיבה מובנה, בהבנת הבעיה וניסוחה מחדש, בהצעת פתרונות שונים ולבסוף בחירת פתרון אחד תוך הצגתו בפני כלל הכיתה ונימוק לבחירתם דווקא בהצעה זו. הדבר דורש מהילד יכולת רטורית מעצם העובדה שהוא צריך להביא את טיעוניו בפני קבוצת חבריו ולנסות לשכנעם בדבר הפתרון המוצע.

זאת דוגמא קטנה להבנה משמעותית של מה וכיצד יש היום ללמד את הילד או במה יש להפגישו.

הנושא עלה בדיון בכנס, ויש היום הבנה, לאור השיח על מיומנויות המאה ה-21, כי יש לשנות את כל תהליכי ההערכה והמדידה, סביבת ההיבחנות צריכה להיות מקוונת או דיגיטלית ושאלות ההערכה והמדידה צריכות להיות שאלות מורכבות הדורשות יכולת התמודדות עם מיומנויות המאה ה- 21.

....ספרים ומחשבים

בשבועות האחרונים קראנו כולנו את הכתבות שדנו בניתוח המחקר שמצביע על כך שקריאת ספרים מביאה להעלאת הישגי התלמידים בלימודיהם, לעומת שימוש במחשב בבית שלא בהכרח יביא להעלאת ההישגים. (לכתבות: מדה מרקר ומקפטן אינטרנט).

המסקנות שהסיקו כותבי הכתבות שגויות לטעמי ומצביעות על חוסר הבנה של הסוגיה המרכזית.

מדוע אני טוענת כך?

בעשור האחרון מתפרסמים מחקרים רבים שמצביעים על-כך שקריאת ספרים על-ידי הילדים מפתחת ומעשירה את אוצר המילים, מקנה יכולת להבנת הנקרא ומעניקה כלים לשיפור ההבעה בכתב.

במקביל מראים מחקרים אחרים (מחקר לדוגמה) שעבודה באמצעות מחשב בבית-הספר ובבית יכולה גם היא לתרום להעלאת ההישגים.

שימוש במחשב בבית לא בהכרח יביא לשיפור ההישגים, אך בהחלט יכול לסייע בשיפור מיומנויות העבודה מול המחשב (כמו איתור מידע, ארגון המידע ועוד) אבל אם הייתה הבניה של דרישות פעילות מול מחשב שמתחילה בבית הספר וממשיכה בבית, יש סיכוי שהיינו רואים גם שליטה טובה יותר במיומנויות וגם שיפור בהישגי התלמידים.

לא נכון לדעתי להשוות בין קריאת ספרי קריאה על-ידי התלמידים לבין עבודה מול מחשב.

אלה שני רכיבים שונים לחלוטין וחובה על כולנו לחשוף את הילדים לקריאה רבה של ספרים.

מבחינתי, לא רלוונטי אם הספר הוא מודפס או דיגיטלי, החשיבות היא לעודד את הילדים לקרוא כמה שיותר.

(כתבה מדה מרקר: הילדים שלנו יקראו דיגיטלי. לפחות הם לא ישרפו ספרים, ומ- NRG: מהפכה: הספרים האלקטרונים שישנו את העולם ).

כנס התקשוב במיין - המשך: פרופ' סוגאטה מיטרה

אחד הדוברים המעניינים בכנס היה פרופ' Sugata Mitra מאוניברסיטת ניוקאסל (שמגיע דווקא מתחום הפיזיקה) שדיבר על עתיד הלמידה. אביו של סוגאטה היה ההודי הראשון בעל תואר שלישי שלמד בשיקגו.

סוגאטה רואה בשינוי סביבת הלמידה מרכיב משמעותי והחליט להציע את לימודי האנגלית דווקא לעניים בהודו. הוא ביסס את המחקר וניסיון התכנית על שתי הנחות/ שאלות: הנחה ראשונה ביקשה לבדוק מה יקרה אם ניתן לילדים מחשבים ללא התערבות ובניסוי וטעייה יתחילו ללמוד
(סרטון על התכנית hole in the wall ו - דיווח מ- CNN על התכנית).

ההנחה השנייה טוענת שהילדים יכולים ללמוד בעצמם ואינם זקוקים להדרכה, הוא פיתח סביבה ללימודי אנגלית ומצא כי הילדים למדו מהר מאוד אנגלית. אולם כשהתבקשו לדבר, לא היה אדם אחד דובר אנגלית שהצליח להבין מה הם אומרים. סוגאטה לא ויתר וניסה לענות על השאלה: איך מאמנים ילדים לדבר בהגייה אחרת, שונה? הוא פיתח סביבה של speech to text- מיקרופון שמחובר למחשב, שחייב את הילדים להגות נכון כל מילה וביטוי. הילדים היו צריכים להתאמן עד שהמחשב "הבין" מה אמרו.

(לתקציר על המחקר ולסרטון על יכולתם של הילדים ללמוד לבד ).

המשך רשמים מהכנס במיין – הצגת הילקוט הדיגיטלי של מטח בפני המליאה

ביום השני לכנס, הציג גיא לוי, מנהל המוצרים המתוקשבים במטח, את רעיון הילקוט הדיגיטלי, תוך שימת דגש על התכנים וספרי הלימוד ברשת.

התברר (להפתעתנו) כי אנחנו כנראה המדינה היחידה בעולם, שיש בה גוף פיתוח שהעז:

•      להעלות את ספרי הלימוד לרשת, בהיקף מלא.
•      להוסיף עליהם שכבות של כלים למורה ולתלמיד.
•      והצליח לשכנע מו"לים נוספים לחבור אליו למיזם זה.

      למעשה, התברר שמדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה אפשר כבר מחר להוביל מהלך מערכתי בו התלמיד יגיע לבית הספר עם מחשב קטן ביד (11.6 אינץ') עם גב זקוף, ללא ילקוט עמוס ספרים ועם הבנה שכל העולם נמצא בידו הקטנה. (זורקים את המחברות - עוברים למחשבים - כתבה מערוץ 10).

הרגשתי גאווה לנוכח מחיאות הכפיים והשאלות הרבות ששאלו אותנו והבנתי שאכן יש לנו פיתוח מעניין ומשמעותי, החוצה דיסציפלינות ושיכול להיות תשובה גם ברמה הלאומית וגם ברמה העולמית.

שאלו אותנו שאלות שונות: 

•      מי אמור, במודל שלנו, לממן את פיתוח התכנים? את רכישת התכנים? מחשבים? התשתיות?
•      איך מטח, כמוציא לאור של ספרים מודפסים, מוביל מהלך של ספרים ברשת?
•      איך יכול להיות, שאלו אותנו, שמו"לים גדולים בעולם, בארצות הברית לא פיתחו מודל כלכלי שיאפשר עבודהעם ספרי לימוד ברשת?

ולפתע, שמתי לב לכמה דברים שעלו מתוך השאלות:

א. יש דאגה, תחושת אחריות לגבי הספרים המודפסים בעולם. האם עתיד הספרים המודפסים הוא  - להיעלם?

אענה תשובה זהירה, מקום התוכן המדעי והמתוקף ימשיך להיות משמעותי ואולי אף יותר מהיום. עתיד הספר המודפס עדיין לא ברור, אולם בהחלט ניתן לראות מגמה של צמצום מקומם של ספרי העיון וספרי הלימוד המודפסים. (קישור לכתבות מיולי 2010 על השוואת מכירות ספרים מודפסים מול דיגיטליים מידיעות וממעריב).

ב. אנחנו לבד? אנחנו החלוצים? איפה העולם? ברמת הקרבה ליישום המעשי – אנחנו בהחלט חלוצים. ברמת השיח הפדגוגי - אנחנו חלק מהשיח העדכני בעולם. השיח כיום, עשיר, יצירתי, נלהב ופורץ גבולות. העולם נמצא בספר הלימוד ברשת, במאגרי התוכן ובקונספט הפדגוגי של הוראה, למידה והערכה.

כיום ניתנת למורה האפשרות להפוך את ספר הלימוד לספר האישי של הכיתה שלו, להתאים משימות לקבוצות תלמידים שונות, להוסיף קישורים למאגרים אחרים בעולם, לסרטים ביו טיוב, למהדורות חדשות, לתכניות טלוויזיה, או לכל תוכן אחר שראוי, רלוונטי ויכול לתרום ולהעשיר את הנושא הנלמד.  לתלמיד יש אפשרות להיות מקושר (connectivity), לעבוד בשיתופיות (collaboration), להתנסות בפתרון בעיות מסוגים שונים (problem solving), לאתר מידע מסוים מתוך מאגר המידע העצום שקיים ולארגן את המידע. כל זאת כחלק משמעותי במסגרת מיומנויות הלמידה של המאה ה- 21. נוצרה תפיסת עולם חדשה של מארז תוכן, שיהיה מבוקר ואיכותי ושישלב בתוכו פעילויות, סימולציות, מעבדות ומיומנויות חוצות דיסציפלינות. 

מאוד חשובה בעיני ההבנה שהולכת ומתגבשת בעולם, כי המורה לא יכול להיות האדם המרכזי שמפתח את התוכן בעולם ההוראה המתוקשבת, אלא המורה הוא הבורר והמבקר של תוכן קיים, והוא זה שיודע להתאימו לתלמידים באמצעות הוספת קישורים ומחשבות נוספות במקרה הצורך.  המורה הוא האדם שינצל את אפשרות הוספת התכנים החדשים והמעודכנים שיעשירו את התוכן הקיים ויגוונו את אופן הלימוד.

אם כך, יש משימות רבות כשנחזור הביתה.

ברמת פיתוח התוכן, המודלים הכלכליים, לובינג ציבורי לרעיון הילקוט הדיגיטלי.  המשימה המרכזית והעיקרית להבנתי היא משימת פיתוח התוכן שייתן בידי המורה את הכלים הדרושים לו ללימוד כיתה במאה ה- 21.

(לפוסט הראשון על הכנס)

רשמים מכנס לשילוב התקשוב בחינוך שנערך במיין

מיין – מקום ציורי שנלקח מספר האגדות... המדינה הראשונה בארה"ב שמושל הביא לשילוב מחשב לכל ילד.

בכנס 60 מומחים , אנשי אקדמיה, ארגונים וממשל דנים בהיבטים השונים של שילוב מחשב לכל תלמיד ולכל מורה. מתכנון מדיניות ברמה ממלכתית עד ליישום ברמה המקומית.- כל בית ספר, כל כיתה, כל מורה וכל תלמיד.

הסוגיה המרכזית בכנס- אינה ההיבטים הטכנולוגיים "נטו"- אלא ההיבטים הפדגוגיים שסביבת ההוראה החדשה מזמנת, המשמעויות של תהליכי הוראה, למידה והערכה במאה 21 בשילוב הטכנולוגיה.

סוגיה מרכזית שעלתה ע"י נציגי המדינות השונות היא תפקיד המדינה ויישום המדיניות ממלכתית בבנית תכנית לשילוב מיומנויות המאה 21 במערכת החינוך.

הטכנולוגיה מאפשרת שינוי סביבת הלמידה, מזמנת תהליכי למידה והוראה אחרים, קישוריות, בכל זמן ובכל מקום, שיתופיות, המחשות, רלוונטיות ועוד. אני מרגישה שיש כאן נקודת מוצא משמעותית לדיון- לא לראות זאת כתכנית טכנולוגית אלא תכנית פדגוגית משמעותית.

בסוגיית שילוב מיומנויות המאה 21 במערכת החינוך, הנחת היסוד היא שתפקידו של בית הספר להקנות לתלמידים מיומנויות אלה, הכרה שהמאה ה- 21 - כבר כאן. הטכנולוגיה כבר קייימת, יש להשתמש בה ולראות את הערך המוסף שלה. וכאמור- הטכנולוגיה היא סביבה, אמצעי...

איפה אנחנו לעומת הנעשה בעולם?

מדהים לגלות שהנושאים שהופכים אצלנו במרכז לטכנולוגיה חינוכית לחלק משמעותי מהשיח והפיתוח- הם חלק מהשיח ה"חם" עכשיו בעולם. שמענו את הממונה על תכנית התיקשוב הלאומית של ארה"ב, קרן קייטור, מומחים מהשורה הראשונה כמו כריס דידי,סוגאטה מיטרה ואחרים. הגיע לחלק מהכנס סימור פאפארט בעל השם הבינלאומי שגרם להתרגשות רבה אצל כל הנוכחים. הכנס מאפשר שיחות אישיות והרבה מפגשים בקבוצות קטנות של כ 8 אנשים בקבוצה. רצינו ליצור קשר עם כמה מהם ולבדוק האפשרות להפכם ליועצים שלנו ואולי להביאם לארץ לכנס.

אנשים ששוחחנו איתם הופתעו לשמוע שפע התוכן שיש לנו, על העובדה שיש לנו ספרי לימוד ברשת שמאפשרים שיח חדש , אחר בין תוכן , מורה ותלמיד , על המודלים הכלכליים שנבנים והחשיבה הפדגוגית. סוגית התוכן הינה סוגיה לאומית ברמת כל המדינות. סוגית עתיד הספרים ומה המשמעות של הספר בעתיד, אמירות כמו המו"לים ימחקו ו... המשמעות של תוכן שנכתב ע"י מומחים, דיון על תפקיד המורה כבורר תוכן ביקורתי ולא יוצר.. אלא משלים, מתאים תוכן לתלמיד..

מעניין לגלות שבכל המדינות הגופים ש"ליד המדינה" מובילים את השינוי ,ואת הפיתוח בשטח. ראינו דוגמאות מדהימות הקשורות לתקשוב ולחינוך בעולם השלישי. ראינו הדגמה מהממת של אורגוואי . שם, בהחלטת ממשלה, כל המדינה משולבת במחשבי XO מטעם פרויקט one laptop per child. היינו חלק מדיון שדן בעובדה שעצם שינוי הסביבה הביא לשינוי מהותי במערכת החינוך.

גילינו שברוב המדינות המדינה מספקת תוכן ותשתיות. המודל שאנחנו מציעים - הילקוט הדיגיטלי- של שילוב הורים (כי הם אלה שמשלמים עבור ספרי הלימוד בישראל ) בהחלט מענין. היום נציג אותו במליאה ונשמע שאלות.

בינתיים- להתראות...

גילה בן הר, מנכ"לית מטח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית

בתמונות:

 1. הצגת הילקוט הדיגיטלי למובילי התוכנית של מחשב לכל תלמיד באורוגוואי

2. לצידי בתמונה אנגוס קינג, שהיה מושל מיין בשנים 1995- 2003 והוביל את מהפכת התקשוב במערכת החינוך.

 3. פרופ' כריס דידי מהארוורד

4. שם התוכנית באורוגוואי

לאתר הכנס

יום שגרתי של מנכ"ל....

יום שגרתי של מנכ"ל...
השעה 17:00 , יום חמישי, סוף השבוע. יום עמוס ביותר, האם זה יום שגרתי של יום מנכ"ל..?? ביקור בבי"ס נעמי שמר, ליויי כתב עיתון במטרה להדגים עשייה של מטח בתוך כתלי הכתה, מה עושים בכותר ספרי לימוד בכיתות ביה"ס, חוויה מרגשת של שעור מתמטיקה בשבילים כתה ה, הספר על הלוח האינטראקטיבי, הספר על מסך המחשב של כל ילד, ילדים מעלים הצעות לפתרון ונועצים נעצים בספר ופתאום הספר הופך לחי וקיים, הספר פועל בכתה...וואו..